הגדרת פטריות

אין מבחן מיידי, קל ובטוח שבעזרתו אפשר להבדיל בין פטריות רעל לפטריות מאכל. העצה הטובה ביותר שניתן לאמץ בנושא היא לצאת לליקוט פטריות עם מומחה, ובכל מקרה כדאי להתמקד בשניים-שלושה מינים שלומדים לזהות בוודאות. תמונות ממגדיר כלשהו, ובוודאי שיטות סבתא מפוקפקות כמו מבחן כפית הכסף (המשחירה כביכול במגע עם פטרייה רעילה) או הסתמכות על מראה עיניים או כישורי האף, הן לא ערובה לזיהוי ודאי, מכיוון שפטריות זהות במראה ובתכונות הצומחות בבתי גידול שונים מסוגלות לתעתע גם במומחים מקצועיים. זיהוי מוחלט, שלעולם לא מתבצע בשדה, הוא עסק מורכב המחייב יצירת תדפיס נבגים ומיקרוסקופ, ומי שמוכן לשים את נפשו בכפו בשם תבשיל פטריות הוא משוגע גדול. הנה כמה ממיני פטריות המאכל הקיימות בארץ:

ארנייה מצויה עונה: נובמבר עד פברואר. פטריית המאכל הנפוצה בארץ, למרות הידלדלות ניכרת של השנים האחרונות, חיה במיקוריזה עם עצי אורן ירושלים וניתן למצוא אותה בעיקר בחורשות אורנים צעירות. הכלל החשוב ביותר הוא לא לקטוף מה שנדמה כאורניות ביערות אלונים. כמה ממיני הפטריות הצומחים ביערות אלונים, כמו גושיות רעילות, מזכירים בצורתם את האורניות.

אזנית הכלך עונה: דצמבר עד אמצע מארס. למשפחה הזאת משתייכות גם אזנית הצדף, שתורבתה ונמכרת בארץ תחת השם פטריית ירדן, ואזנית הפלפלון, שתיהן אכילות אף הן אבל נדירות. הרי הגלבוע הן אתר הציד המועדף למציאתן.

גביעונית נאכלת עונה: דצמבר עד ינואר. אמנם פטריית השנטרל היוקרתית נמצאת בארץ, בעיקר ביערות האלון של הצפון, אבל בכמויות קטנות ונדירות. ליקוט גביעונית מחייב זהירות יתרה משום שהיא דומה בצבעה ובצורתה לטבורית הזית הרעילה.

נרתיקנית נאה דביקה עונה: דצמבר עד פברואר. אחת מהפטריות המבוקשות ביותר בקרב מלקטי הפטריות, בזכות טעמה הטוב, גדלה בפרדסים, גינות ושדות מעובדים ונמצאת בשפע באזור השרון ובעמק חפר.

כמהית בודיירי וכמהית אפריקאית עונה: סוף פברואר עד מאי. המינים המשתייכים למשפחת הכמהין המהוללת גדלים בדרום הארץ, בסדקי אדמה הנוצרים בסמוך לצמחי שמשון. החיפוש אחריהם, יעיד כל מי שנכשל, קשה ומסובך, אבל אפשר למצוא אותן לעתים בעונה בשוק באר שבע.

גושית נאכלת עונה: סוף נובמבר אמצע ינואר. אנחנו מכירים אותה כפורצ'יני האיטלקי המפורסם. בארץ היא נדירה וגדלה בחורשות אלונים בצפון. יש לנקוט זהירות רבה בזיהויה מכיוון שהיא גדלה בחברת בנות משפחתה הרעילות.

גמצוץ חרוטי וגמצוץ נאכל עונה: פברואר-מאי ודצמבר-ינואר. כל כך חמקמקות הן פטריות המורל, הגדלות בקרקעות לחות ובקרקעות שרופות, עד שברחבי העולם קמו אגודות של ציידים המתמחים בליקוטן. צוות חוקרים ישראלים, בראשות ד"ר סגולה מוצפי, הציג השנה ממצאים המעידים על הצלחה בגידול הפטרייה בתנאי מעבדה, אולם אין עדיין גידול מסחרי

לעולם אל תאכלו פטריות אם אינכם יודעים שהן אכילות! זה עלול לגרום להרעלת קיבה ואף למוות†

נמטודות- דרך טיפול:חיטוי סולארית בשילוב זבל אורגאני

נמטודת העפצים היא תולעת הגורמת למחלות שורש בגידולים רבים ובכך פוגעת בהם קשות. קצב התרבות נמטודת העפצים מהיר ביותר, כך שאפילו אוכלוסייה זעירה תשגשג תוך זמן קצר, אם לא תודבר (גלבוע-רון, 1999). הדברה כימית מקובלת בנמטודות היא חיטוי הקרקע באמצעות החומר הכימי מתיל ברומייד. מתיל ברומייד בדומה לחומרי הדברה כימיים אחרים הוא חומר המזיק לסביבה ונחשב כאחד החומרים הגורמים לחור באוזון ומשנת 2005 חל איסור בשימוש בו (גלבוע-רון, 1999). חומר כימי נוסף הידוע כמדביר נמטודות הוא נמקור המשתייך לקבוצת הזרחניים האורגאניים. במינון גבוה מדי הוא עלול להיות רעיל לאדם ולסביבתו ולהזיק לגידול

כיום נודעת חשיבות רבה לצמצם את השימוש בחומרים כימים העלולים לסכן את האדם והסביבה ולכן יש מקום רב לבחון חלופות שימנעו את הנזקים הסביבתיים. החיטוי הסולארי נוסה בעבר בהדברת נמטודות. מחקרים שנערכו במספר ארצות הוכיחו שחיטוי סולארי (חיטוי קרקע באמצעות אנרגיית השמש) מעודד תהליכי הדברה ביולוגית בקרקע ובכך גורם לקטילת האורגניזמים הפתוגניים (מחוללי המחלות) בקרקע ולהפחתת שיעור התחלואה בצמח. נמצא כי אוכלוסיות האויבים הטבעיים של האורגניזמים הפתוגניים מתרבות בקרקע שעברה חיטוי סולארי, מפני שחלקן סבילות יותר לטמפרטורות גבוהות. זאת, בעוד שמרבית האורגניזמים מחוללי המחלות כמו נמטודת העפצים מוחלשים ונפגעים כתוצאה מהחיטוי הסולארי

בממשק אורגאני בחממה ההתמודדות עם בעיות הגנת הצומח דורשת גישות ופטרונות שונים מחקלאות קונבנציונאלית. נזקים כלכליים בגידול עגבניות בחממות אורגאניות עלולים להיגרם ע"י נגיעות בנמטודות. מספר השיטות להדברת נמטודות ומחלות שוכנות קרקע בממשק אורגאני מצומצם מאוד. קומפוסט זבל אורגאני ותוספים אורגאניים אחרים (המכילים כמות גדולה של חנקן), עשויים להגביר פעילות מיקרוביאלית בקרקע ולהוריד את אוכלוסיית הנמטודות. בהתפרקות חומרים אלו משתחררת אמוניה שפועלת ישירות נגד נמטודות . אך שימוש בזבל אורגאני ותוספים אורגניים נוספים אינו תמיד יעיל. שלובו בחיטוי סולארי עשוי להגביר יעילותו

הצמח הנבדק שהוא עגבנייה מזן 870, הינו ממשפחת הסולניים. הסולניים הם משפחת צמחים גדולה , הכוללת 85 סוגים וכ- 2,300 מינים הנפוצים בעקר באזורים החמים של כדור הארץ . ביניהם יש עשבים , שיחים וגם עצים. לכל הצמחים ממשפחת הסולניים משותף מבנה הפרח והפרי . פרח הסולניים הוא מטיפוס " חמשה " , ולו צינור גביע בעל חמש אונות , כותרת בעלת חמש עלים וחמשה אבקנים . משפחת הסולניים רבת המינים כוללת צמחי מאכל ותרבות חשובים לאדם כגון: חצילים , עגבניות , ותפוחי - אדמה וכוללת גם צמחים רעילים המכילים חמרים כימיים הנקראים אלקלואידים

נמטודות הן אורגניזמים רב תאיים חסרי חוליות, הן תולעים קטנות מאוד ודמויות חוט, ומכאן שמן (ביוונית "נמטואיד" פירושו דמוי חוט). הנמטודות הן טפילים של אורגניזמים רבים בניהם : בני אדם, בעלי חיים שונים וצמחים. מן הנמטודות התוקפות צמחים ישנם נמטודות העפצים ,התוקפות את שורשי הצמחים וגורמות לשורשים שהן תוקפות נפיחויות (עפצים), ומכאן שמה של התולעת (גלבוע-רון, 1999). ידוע כי הנמטודות שורדות בקרקע גם לאחר חיטוי סולארי. זאת, בעיקר בשכבות התחתונות של הקרקע שלא נחשפו לטמפרטורות גבוהות בעת החיטוי ובעונת הגידול עם הופעת התנאים המתאימים (לחות וטמפרטורות נוחות) הן משגשגות מחדש ופוגעות בגידול. כמו כן נמצא כי שילוב של חיטוי סולארי והצנעת זבל אורגאני העלו את שיעור הדברת הנמטודות יתכן עקב חימום הזבל בעת החיטוי הסולארי ומעבר חומרים חנקניים כגון אמוניה לשכבות הקרקע התחתונות שפוגע בסופו של דבר בנמטודות בשכבות אלה

מכאן, שיש מקום לבחון נושא זה באופן מעמיק ע"י השוואה בין תגובת הנמטודות לחיטוי סולארי בעומקי קרקע שונים.

מטרת הניסוי:
לבחון את השפעת החיטוי סולארי בעומקי קרקע שונים עם שילוב של זבל עופות על הדברת נמטודת העפצים בצמח הבוחן עגבניות שרי
שאלות המחקר:
1. האם יהיה הבדל בהדברת הנמטודות בין חיטוי סולארי לבין חיטוי סולארי המשולב עם תוספת של זבל עופות?
2. האם ימצא הבדל בהדברת נמטודות בין עומקי הקרקע השונים שעברו יישום של חיטוי סולארי כלשהו (עם או בלי תוספת של זבל עופות)
3. האם ימצא הבדל בין התפתחות הצמחים בין יישומי ההדברה השונים?

סקירת ספרות (ראשי פרקים)
· עגבניות שרי מזן 870 -
אפיון סיסטמטי
מחזור הגידול ותנאי גידול אופייניים
רגישות לנמטודות
· נמטודות-
אפיון סיסטמטי (מחלקה, משפחה, סוג, מין)
מחזור חיים ועמידות
· הדברה כימית של נמטודות-
אופן פעולה של חומרי הדברה כימיים כגון מתיל ברומיד ונמקור
נזקים סביבתיים
· הדברה ביולוגית של נמטודות-
עקרונות ההדברה הביולוגית
הדברה ע"י הצנעת זבל עופות
· חיטוי סולארי ושימושיו בהדברת נמטודות

שיטות וחומרים:
המשתנים בניסוי:
משתנים בלתי תלויים: סוג החיטוי (חיטוי סולארי לעומת שילוב של חיטוי סולארי וזבל עופות) ועומק הקרקע (עליון ותחתון)
משתנים תלויים: כמות נמטודות, קצב צימוח (גובה הנוף), מועד פריחה, כמות פרחים, כמות פירות, אורך ומשקל שורשים.
אופן הכנת החיטוי:
מקור האדמה הנגועה בנמטודות: אדמת חמרה נגועה בנמטודות עפצים הובאה למתחם החממה הלימודית של בית ספר "גוונים" מכפר חוגלה. האדמה נלקחה מהחלק העליון של הקרקע בעומק אחיד של 2-30 ס"מ (סביב צמחי אורז שמתו מנמטודות אך ההשקיה המשיכה ולכן תנאי הסביבה היו טובים לשגשוג נמטודות). דליים בנפח של 10 ליטר מולאו באדמה הנגועה. בחלק מהטיפולים ערבבו זבל טרי מלול של תרנגולות לביצים. בכל דלי של 10 ליטר עורבב זבל עופות טרי במשקל של כ-320 גר'. לאחר מכן נפרשו טפטפות מעל הדליים (לכל דלי טפטפת של 2 ליטר) וכל הדליים כוסו בניילון לשם ביצוע חיטוי סולארי. בגמר החיטוי הסולארי תועבר האדמה מהדליים לעציצים בנפח של 3 ליטר. האדמה מהחלק העליון של הדלי תועבר לעציצים בטיפולים של ה"חיטויים בחלק העליון" ובנפרד האדמה מהחלק התחתון תועבר לעציצים בטיפולים של ה"חיטויים בחלק התחתון".

שתילי עגבניות שרי מזן 870, הנחשב לזן רגיש להמצאות נמטודות יילקחו ממשתלת חיש שתיל .
השתילים יישתלו בעציצים של 3 ליטר, עם אדמת חמרה שחלקה נגועה בנמטודות לפי טיפולי ההדברה השונים שבוצעו לפני השתילה כפי שפורט לעיל ולפי הטיפולים המפורטים בטבלה 1.
בניסוי 5 טיפולים (פירוט הטיפולים בטבלה 1) לכל טיפול 4 חזרות ובכל חזרה 5 עציצים. סה"כ בניסוי 100 עציצים.

טבלה 1: פירוט הטיפולים בניסוי

מספר טיפול	סוג חיטוי	עומק הקרקע
1 (ביקורת)	ללא	-
2	סולארי	עליון
3	סולארי	תחתון
4	סולארי + זבל	עליון
5	סולארי + זבל	תחתון

תהליך הניסוי:
לאחר הכנת מצעי הטיפולים השונים הנבדלים באופן חיטוי הקרקע יישתלו שתילי הניסוי.
לאחר השתילה יתבצע מעקב אחר מחזור הגידול במדגם של 2 צמחים מכל חזרה בתדירות של כאחת לשבוע.
בשלב הצימוח הווגטטיבי: בעגבניות השרי ימדדו גובה נוף הצמח ומספר העלים.
בשלב הפריחה: ייספרו מספר הפרחים. לאחר התפתחות הפרי יספרו מספר הפירות בעציצים הנבדקים.בנוסף למעקב אחר מחזור הגידול , בשלושה שלבים שונים יעקר מדגם של (1, 1, ו-3 צמחים ולאחר העקירה תתבצע מדידה של אורך השורשים, גובה ומשקל הנוף והמצאות נמטודות.
אם ימצאו נמטודות יתבצע כימות שלהם באמצעות סקאלה לפי אומדן של מספר הנמטודות באופן הבא: 0, 1-5, 5-10 ומעל 10.

תוצאות הניסוי יתפרסמו בהמשך

פטריות- איך לגדל?

קצת על פטריות, פטריות אינן צמחים וזה נובע משתי סיבות עיקריות: תופעת הדיקריון- למרבית האורגניזמים הפרוקריוטים (בעלי גמש עתוף בכרום) ישנו גרעין אחד ואילו לפטריות יש שנים, צמחים הם יצורים אוטוטרופים (המיצרים את מזונם בעצמם) והפטריות הן הטרוטרופים (לא מיצרים את מזונם בעצמם) .לכן פטריות אינן צמחים

הפטריות מתרבות בעזרת נבגים ובכדי שהנבגים ירדו לקרקע(כדי שתוכלו לגדל את הפטריות) הסביבה צריכה להיות לחה .
אם אינכם יודעים איך לעשות זאת הנה דרך:

1. ניתן לעשות זאת בעציץ :בתחילה צריך להכין אדמה מדושנת (ישנם סוגים שונים של פטריות וחלקם דורשים קומפוסט מסיוים). את האדמה שמים בעציץ ,והנה המצע גידול מוכן .לאחר מכן צריך להרתיב מעט את האדמה(לא יותר מדי) לשים את הפטריה על המצע (אבל רק אם הפטריה בשלה : אם כאשר לוחצים מעט על תחתית הכובע נשאר על היד מעין צבע. את זה מכסים בנילון בכל צבע אפשרי משחור (שחור מומלץ) לשקוף.
   
   
   
   
   
   ולהשאיר עד שרואים את התפתיר.את הפטריות צריך לשמור במקום בו תנודות הטמפרטורה קטנות ככל האפשר. צריך גם טמפ' מסוימת (בדך 22C ).



2. דרך שניה מבחנה ישנה דרך נוספת שאותה עדיין לא ניסיתי. בשבילה צריך מספר כלים : מבחנה (נו באמת זה ידוע מראש), צנצנת שניתן לאטום, מקום גידול סופי, וכמובן פטריה. במבחנה (המחוטת) יש לשים תרחיף אגר וחלק מהפטריה לאחר מכן יש לאטום את המבחנה ולשמור אתה בטמפ' של כ 22C.כאשר התפתיר מפותך מעבירים אותו לצנצנת כדי שיתפתח עוד (כאשר הצנצנת אטומה). כאשר מגיע העונה שלו מגיעה יש לפתוח את האיטום ולהעביר אותה לעציץ.
   
   
   
   

לעולם אל תאכלו פטריות אם אינכם יודעים שהן אכילות! זה עלול לגרום להרעלת קיבה ואף למוות†

בקרוב יתווספו דרכים נוספות